הקדמה
Introduction

למטה משמאל: Caddis fly (חרק קטן דמוי-עש החי הן במים והן ביבשה) מסדרת שעירי כנף, בענבר, 50 עד 45 מיליון שנה. למטה מימין: דבורה טרופית נטולת עוקץ, בענבר דומיניקאני, 24 מיליון שנה. למעלה מימין: טרמיטים בני 25 מיליון שנה, לכודים בענבר.

מאובן הוא השריד או העקבה של צמח או של בעל חיים שהשתמר בקרום כדור הארץ עד לימינו. מאובנים שנאספו מכל רחבי העולם מהווים את מקור האינפורמציה החשוב ביותר על אודות המינים שהתקיימו על פני כדור הארץ, מאז ראשית החיים.

שלדי היצורים החיים שהמגע בינם ובין האוויר נותק באופן פתאומי, נשתמרו, לעתים בצורתם המושלמת, עד לימים אלו. חקירת מאובנים אלה מאפשרת לנו לשאוב אינפורמציה מפורטת יותר ויותר על בעלי חיים או על צמחים שנכחדו. במובן הבסיסי ביותר, אינפורמציה זו חושפת אלו יצורים חיים היו קיימים בתקופות השונות. עבור אנשי האבולוציה, הדוגמאות הטיפוסיות של מאובנים, לעתים קרובות בנות מאות מיליוני שנים, משמשות כולן ככלים בידי התיאוריות שלהם.

אבולוציוניסטים לוקחים מאובן, קושרים אותו באופן שרירותי למינים כלשהם הקיימים כיום, ולאחר מכן טוענים שאותו מאובן הוא אביו הקדמון של היצור החי הנדון. אחר כך, על סמך הנחת יסוד זו, הם בונים תרחישים מפורטים ודרמטיים. לדוגמה, אם המאובן הנדון הוא דג, הם יטענו, על בסיס עצמות בודדות, שהוא בעל מאפיינים פרימיטיביים, איברים וגפיים שהתפתחו לאחרונה בתהליך המעבר לצורת חיים "גבוהה" יותר. הם כותבים ספרים על יצור זה, עורכים ועידות ומציגים אותו כצורת מעבר או כ"חולייה החסרה" אותה חיפשו במשך זמן רב. בנקודה מסוימת, הם נאלצים להכיר בכך שלאמתו של דבר, אין הם מתבוננים אלא בדוגמה טיפוסית של יצור נכחד.

כאשר מתגלה יצור חי זהה לצורתו הידועה שהתקיימה לפני מיליוני שנים, מתערערות לאלתר כל הבדותות שאבולוציוניסטים מספרים לנו עליהן. עצם קיומו מוכיח כי יצור חי אשר - לפי טענות הדארוויניסטים - אמור היה לעבור אבולוציה משמעותית במהלך מיליוני השנים שחלפו, נשאר באופן כלשהו חסין בפני התהליך. יתרה מזאת. יצור חי זה מוכיח שבזמנים הקדומים שבהם, לטענת האבולוציה, היו קיימות רק צורות חיים פרימיטיביות, כבר חיו ושגשגו צורות חיים מפותחות במלואן על מאפייניהן המורכבים ומבניהן הייחודיים להן. היצור שאבולוציוניסטים מדמיינים שהוא "פרימיטיבי", למעשה איננו כזה כלל. במילים אחרות, עד מהרה עתיד להתברר אופיין המטעה של הטענות חסרות התוקף לגבי "מעבר מיצור חד-תאי", "צורת ביניים", ו"צורת חיים פרימיטיבית". לבסוף, ראיה חשובה וזמינה מוכיחה ש"תהליך האבולוציה ההדרגתית" איננו אלא מיתוס.

כל הדוגמאות הטיפוסיות האלה מעידות על אמת מוצקה אחת: יצורים חיים לא החלו להתקיים באמצעות התהליכים הבדויים שמציגה תיאורית האבולוציה, אלא נוצרו בן רגע. היצורים החיים של ימינו, על כל תכונותיהם המושלמות שמגלמות את הכישרון האמנותי הנעלה של האל, מתאפיינים באותה שלמות ותפארת כשל בני מינם אשר התקיימו וחיו לפני מיליוני שנים. ברגע שנפסלות כל הספקולציות והטענות של האבולוציוניסטים, מתגלה בפני כל עובדת הבריאה במלוא הדרה.

מאובנים-חיים הם הוכחות לכך שכל היצורים והצמחים החיים על פני האדמה, בעבר ובהווה, נוצרו יש מאין ; ושכל אחד מהם, המצויד בתכונות מורכבות ונעלות, הוא נס מעשה האל. פירוש הדבר הוא שלמעשה, לטענת האבולוציוניסטים, התהליך ההתפתחותי המשוער שהתרחש לאורך מיליוני שנים, מעולם לא התחולל. צורות ביניים בדויות נמוגות ונעלמות ואתן כל התרחישים הבדויים.