יציבות (stasis ) בתיעוד המאובנים
Stasis in the Fossil Record
כשאנו חוקרים את ההיסטוריה של הטבע, איננו מוצאים שיצורים חיים "מתפתחים למבנים אנטומיים אחרים", אלא שהם נשארו בצורתם המקורית ללא שינוי, אפילו לאורך מאות מיליוני שנים. מדענים מתייחסים להיעדר שינוי זה כאל "יציבות" (stasis ). מאובנים-חיים ויצורים שלא שרדו עד ימינו, אך שנשתמרו כמאובנים בשכבות שונות של היסטורית כדור הארץ, מהווים הוכחה מוחשית ליציבות בתיעוד המאובנים. יציבות זו מלמדת שתהליך אבולוציה הדרגתי לא התרחש מעולם. סטיבן ג'יי גולד (Gould ), תיאר במאמר שהתפרסם בכתב העת "היסטוריה של הטבע" את חוסר העקביות שבין תיעוד המאובנים לבין תיאורית האבולוציה:
מאובן דג התריסנית (בעל קוצים על גבו) שגילו מתוארך לעידן המזוזואיקון (לפני 245-265 מיליון שנה) נושא בדיוק את אותם מאפיינים כשל דגים אלו החיים בים כיום. יצור מיוחד זה, בן כ-250 מיליון שנה, ממחיש בבירור שתהליך האבולוציה הוא פרי דמיון ותו לא.
|
"ההיסטוריה של רוב המינים המאובנים כוללת שני מאפיינים שאינם עולים בקנה אחד עם רעיון ההדרגתיות:
1. יציבות. רוב המינים אינם מציגים כל שינוי כיווני במשך קיומם על פני האדמה. הם מתגלים בתיעוד המאובנים בדיוק באותה צורה שאפיינה אותם כשנכחדו ונעלמו. שינוי מורפולוגי (מבני) הוא לרוב מוגבל וחסר כיווניות.
2. הופעה פתאומית. בכל האזורים, מינים אינם מופיעים באופן הדרגתי דרך שינוי הצורה הסדיר של אבותיהם הקדמוניים ; המינים נגלים בבת אחת ובצורתם המושלמת."13
יצור חי השורד בצורתו המושלמת ללא רבב עד לימינו, כשהוא נושא בכל אותם מאפיינים שתיארו אותו לפני מיליוני שנים ולא עבר שינוי מכל סוג שהוא, מהווה ראיה חזקה דיהּ כדי להיפטר ממודל האבולוציה ההדרגתית שהוצג על ידי דארווין. זאת ועוד, לא התגלתה רק דוגמה אחת, אלא נתגלו מיליוני דוגמאות הממחישות זאת. אינספור יצורים אינם נבדלים כהוא זה מצורתם המקורית, זו שהתקיימה לפני מיליוני ואפילו מאות מיליוני שנים. כפי שציין ניילס אלדריג', מצב עניינים זה גורם לפליאונטולוגים להתחמק מרעיון האבולוציה, שעדיין זוכה לתמיכה כיום:
"לא פלא שפליאונטולוגים נרתעים מאבולוציה זה זמן כה רב. נראה שהיא מעולם לא התרחשה. איסוף שקדני של מאובנים הניב זיגזגים, תנודות שוליות, ושינוי מצטבר זעום מאוד ואקראי על-פני מיליוני שנים, בקצב שהינו איטי מכדי להיות אחראי לכל השינוי העצום שהתרחש בהיסטורית האבולוציה."14
לאמתו של דבר, היציבות שנצפית בתיעוד המאובנים משקפת את הבעיה הגדולה ביותר שניצבת בפני חסידי האבולוציה. זאת משום שאבולוציוניסטים מחפשים בתיעוד המאובנים את הראיות הנחוצות להם כדי להוכיח את תהליך האבולוציה הבדוי שלהם. מכל מקום, מאובנים אינם מספקים כלל את צורות המעבר שהם תרים אחריהן. יתר על כן, המאובנים חושפים שהיצורים החיים שעברו כביכול תהליך של שינוי לאורך זמן, למעשה מעולם לא עברו אבולוציה כלל, גם לאורך מאות מיליוני שנים. צורות חיות אלה זהות לצורה שבה הן הופיעו במקור, ומעולם לא עברו כל שינוי הדרגתי.
ניילס אלדריג' תיאר כיצד היציבות שנתקלת בהתעלמות מצד פליאונטולוגים אבולוציוניסטים, חותרת תחת טענת האבולוציה ההדרגתית של דארווין:
"אולם יציבות זו נזנחה מטעמי נוחות כמאפיין של היסטורית החיים שיש להתחשב בו בביולוגיה האבולוציונית. ויציבות זו המשיכה להיתקל בהתעלמות עד שגולד ואנוכי הראינו שהיא היבט אמיתי של היסטורית החיים שאין מנוס אלא להתמודד איתו – ושלמעשה, הוא אינו מציג איום מהותי לרעיון האבולוציה הבסיסי עצמו. מאחר שזו הייתה בעייתו של דארווין: לבסס את הסבירות של רעיון האבולוציה עצמו, דארווין חש שעליו לערער על ...תפיסת העולם של קביעות המינים. עבור דארווין, היציבות היוותה טרדה מכוערת."15
אילו הייתה מתרחשת אבולוציה, אזי יצורים חיים היו צריכים להתפתח דרך שינויים הדרגתיים ולהמשיך להשתנות לאורך הזמן. ברם, תיעוד המאובנים מוכיח את ההיפך הגמור - קבוצות יצורים שונות הופיעו באופן פתאומי, ללא אבות קדמוניים מאחור, ונשארו במצבם המקורי במשך מיליוני שנים, מבלי שעברו שינוי כלשהו. |
|
|
|
האמוניטים (יצורים בעלי קונכיות ממחלקת ראש רגליים) הופיעו לפני כ-350 מיליון שנה, ונכחדו לפני 65 מיליון שנה. במהלך 300 מיליון שנות קיומם, המבנה שלהם, כפי שנצפה במאובנים, מעולם לא השתנה. |
כוכב ים שגילו מתוארך ל-100 מיליון שנה בקירוב. |
מאובן סרטן הפרסה מתור האורדוביק, בן 450 מיליון שנה, שאינו נבדל מדוגמאות טיפוסיות החיות בתקופתנו. |
|
 |
 |
מאובני צדפות מתור האורדוביק, שאינם נבדלים מעמיתיהם המודרניים. |
מאובן זבוב בן 35 מיליון שנה בעל אותו מבנה גופני כשל הזבובים כיום. |
 |
|
מאובן חסילון זה בן 170 מיליון שנה, מתור היורה, איננו שונה מחסילונים בני זמננו. |
שפירית מאובנת בת 140 מיליון שנה, נמצאה בבוואריה שבגרמניה וזהה לשפיריות חיות בימינו. |
 |
 |
מאובן העקרב העתיק ביותר נתגלה בסקוטלנד. מין זה, המוכר כ- "Pulmonoscorpis kirktoniensis" , הוא בן 320 מיליון שנה, ואף על פי כן איננו שונה מעקרבים של ימינו.
מאובן חרק, בענבר, בן כ-170 מיליון שנה, שאינו נבדל מבני-זוגו בני זמננו שנמצאו בחופי הים הבלטי. |
|
דבריו של אלדריג' משקפים במדויק את הקושי שהיציבות בתיעוד המאובנים הציגה בפני דארווין, ובהיווכחו בחוסר התקפות של טענת האבולוציה ההדרגתית של דארווין, הציעו אלדריג' וסטיבן ג'יי גולד, את רעיון של "שיווי המשקל המקוטע". אף על פי כן, הנקודה שאלדריג' מתעלם ממנה היא שהיציבות שמוכחת בצורה כה מפורשת בתיעוד המאובנים מייצגת גם דילמה מרכזית בפני שיווי משקל מקוטע.
הפליאונטולוגים שהציעו את מודל שיווי המשקל המקוטע של האבולוציה הודו שהיציבות בתיעוד המאובנים מציגה "בעיה". אך מאחר שהם ממאנים בכל תוקף לזנוח את רעיון האבולוציה, הם מציעים רעיון האומר שיצורים חיים החלו להתקיים לא בהשתנויות קטנות, אלא בשינויים פתאומיים וגדולים מאוד. בהתאם לטענה זו, שינויים אבולוציוניים התרחשו במרווחי זמן צרים מאוד, ובתוך אוכלוסיות מצומצמות מאוד. עד להתרחשות הקפיצה הפתאומית, האוכלוסייה כמעט שלא הציגה שינויים והייתה מצויה בסוג של שיווי משקל. היות שהאוכלוסייה המשוערת הנדונה הייתה מצומצמת, מוטציות גדולות לכאורה זכו במהירות רבה להעדפה על ידי ברירה טבעית, וכך – איכשהו – צמח מין חדש.
אין כל עדות לתהליך אבולוציוני במוצא הצפרדעים. הצפרדעים העתיקות ביותר שנתגלו, שונות לגמרי מדגים. הן הופיעו במבנים שהיו ייחודיים להן ונשאו את אותם מאפיינים בדיוק כשל צפרדעים מודרניות. אין כל הבדל בין מאובן צפרדע זה בענבר הדומיניקאני, שגילו 25 מיליון שנה, לבין דוגמאות טיפוסיות שחיות כיום. |
שיווי משקל מקוטע טוען שיצירת מין חדש התרחשה בתוך קהילות שמנו מספר פרטים קטן מאוד של צמחים או של בעלי חיים. ברם, מודל אבולוציה זה הופרך על ידי הוכחות רבות מתחום מדעי המיקרוביולוגיה והגנטיקה. (לאינפורמציה מפורטת, ראה "Darwinism Refuted " מאת הרון יחיא). אף לא קיים כל בסיס מדעי שהוא לטענת שיווי המשקל המקוטע בנוגע ל"אוכלוסיות צרות", שהועלתה כהסבר ליציבות בתיעוד המאובנים, ולכן, להיעדר צורות המעבר. שיווי משקל מקוטע ספג מכה קשה כשהתגלה שבמונחים גנטיים, אוכלוסייה מצומצמת אינה מציגה כל יתרון לתיאורית האבולוציה, כי אם חיסרון! לא רק שאוכלוסיות מצומצמות אינן מתפתחות בצורה בריאה שמאפשרת צמיחה של מין חדש, הן אף גורמות למעשה לפגמים גנטיים. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שהפרטים בקבוצות קטנות ומבודדות מתרבים בקביעות בתוך מאגר גנטי מוגבל. לכן, יחידים "הטרוזיגוטים" (יצורים הנושאים גנים שונים לגבי תכונה מסוימת) נורמאליים – אלו שנהנים ממאגר גנים רחב – נעשים "הומוזיגוטים" (בעלי זוגות גנים זהים לגבי כל תכונה) או מוגבלים יותר מבחינת הווריאציות הגנטיות שלהם. כתוצאה מכך, גנים פגומים שהם בדרך כלל רצסיביים, הופכים לדומיננטיים, ועקב כך, בהכרח יוצרים פגמים ומחלות גנטיות רבות יותר באוכלוסייה.
מכאן שהיעדר צורות מעבר בתיעוד המאובנים אינו תוצאה של התרחשות אבולוציה באוכלוסיות מצומצמות. נוסף על הוכחות מדעיות נחרצות אלה, חסידי מודל שיווי המשקל המקוטע אינם מסוגלים להסביר מדוע מעולם לא נתגלו עקבות של שינויים באוכלוסיות כה קטנות בתיעוד המאובנים.
הדברים הללו מוכיחים בבירור שאין בכוחם של הן מודל האבולוציה ההדרגתית שהוצע על ידי דארווין, והן מודל שיווי המשקל המקוטע שהוצג כדי לחפות על ליקוייהם, ולהסביר את היציבות שבתיעוד המאובנים, את הופעתם הפתאומית של צורות חיות, ואת היעדרן של צורות מעבר. תהיה אשר תהיה התיאוריה שתוצג, כל הטענות שיצורים חיים עברו אבולוציה, ינחלו כישלון וידונו לקריסה בידי המדע, משום שיצורים חיים לא התפתחו מעולם. האל ברא את כל הדברים החיים במצבם המושלם, יש מאין. לכן, על כל הטענות שיצורים חיים התפתחו, נגזר להיעלם.
סטיבן ג'יי. גולד, אחד מאבותיה האינטלקטואליים של תיאורית "שיווי המשקל", הודה בכך בבהירות רבה בוועידה שבה השתתף בקולג' הוברט & וויליאמס סמית':
"כל פליאונטולוג יודע שרוב המינים אינם משתנים. הדבר מטריד...גורם למצוקה איומה...ייתכן שהם יהפכו למעט גדולים יותר או גבשושיים יותר, אך הם נשארים אותם מינים, ואין זה כתוצאה מחוסר שלמות או פערים, אלא מיציבות. ועדיין, יציבות בלתי רגילה זו נתקלה ככלל בהתעלמות כאילו אינה מייצגת נתונים. אם הם אינם משתנים, אין זו אבולוציה ולכן אתה לא יכול לדבר עליה."16
"חוסר היעילות" של הסביבה
הכריש, אחד היצורים המסוכנים ביותר בסביבת הים, ומאובן בן 400 מיליון שנה המוכיח שכרישים מעולם לא עברו כל אבולוציה. |
מאובנים-חיים משקפים את חוסר הנבדלות בין הדוגמאות הטיפוסיות של ימינו ובין שרידי המאובנים מהעבר, ולכן מוכיחים שמינים לא עברו כל אבולוציה לאורך מיליוני שנים. כך, הם מנחיתים מכה קשה על תיאורית האבולוציה, שכידוע היטב, טוענת שרק אותם יצורים שמסוגלים להסתגל לתנאי הסביבה המשתנים שורדים, ושיצורים אלה התפתחו ליצורים חיים אחרים תחת השפעת שינויים אקראיים דמיוניים. לאמתו של דבר, מאובנים מלמדים שהרעיון של מינים ש"מגיבים" בהדרגה לתנאים סביבתיים הוא משולל כל יסוד.
דוגמאות של מאובנים-חיים עתיקים כוללות את הכריש, שאינו מראה כל סימני שינוי על אף גילו, כ-400 מיליון שנה. כך גם דג הלטימריה, שהוצג על ידי אבולוציוניסטים כצורת מעבר בין דג לדו-חי (ימי-יבשתי) עד שנתגלו דוגמאות חיות באזור מדגסקר, מהווה הוכחה סותרת ניצחת לתרחיש השינוי של תיאורית האבולוציה.
כתב-העת "פוקוס", על אף נקודת מבטו האבולוציוניסטית, דן בסוגית היצורים החיים שלא השתנו במשך מיליוני שנים בגיליון של אפריל, 2005, שעסק בלטימריה:
"התגלית שיצור גדול כמו הלטימריה חי במשך שנים כה רבות נסתר מעיני העולם המדעי, משך תשומת לב והתעניינות רבה. אף על פי כן, ישנם הרבה מאוד יצורים, שבדומה ללטימריה, הם זהים למאובנים שנשתמרו מלפני מיליוני שנים. לדוגמה, הנאופילינה (Neopilina ), מין של סרטן, לא השתנה במאום במשך 500 מיליון שנה, העקרב במשך 430 שנה, סרטן הפרסה (Limulus ), יצור ימי בעל שריון וזנב דמוי חרב, נשאר כשהיה במשך 225 מיליון שנה והטואטרה (Tuatara ), מין של זוחל שחי בניו-זילנד – במשך 230 מיליון שנה. פרוקי רגלים רבים, תנינים, צבים ומינים רבים אחרים של צמחים, נמנים אף הם עם רשימה מתארכת זו. "17
"פוקוס" ציין את הדוגמאות של תיקנים ושל חיידקים קדומים, והודה בצורה גלויה שמינים אלו מנחיתים מכה על תיאורית האבולוציה:
 |
 |
מאובן של עלה עץ האדר מלפני מיליוני שנה, ועלי אדר מודרניים. |
מאובן לטאת הסלמנדרה, 160 מיליון שנה. |
 |
 |
מאובן נמלה בת שני מיליון שנה שנשתמרה בענבר. |
מאובן תנין בן 190 מיליון שנה, ותנין בן ימינו. |
|
|
נוצה מאובנת, 120 מיליון שנה. |
רקפת של ימינו.
|
|
|
מאובני נחש בני מיליוני שנים מוכיחים שנחשים מעולם לא עברו כל שינוי.
|
מאובן של צמח פורח, העתיק ביותר שנחשף. |
|
"מנקודת מבט אבולוציונית, הסבירות שיצורים מסוג זה יעברו מוטציה היא גבוהה יותר משל אחרים, זאת משום שכל דור חדש משמעו שכפול של די.אן.איי. אם נביא בחשבון את מספר הפעמים שתהליך השכפול התרחש לאורך מיליוני שנים, תעלה תמונה מעניינת מאוד. בתיאוריה, גורמי לחץ שונים, כגון תנאי סביבה משתנים, מינים עוינים ותחרות בין מינים, אמורה להוביל לברירה טבעית, לבחירת המינים המועדפים באמצעות מוטציה, ולהשתנות גדולה יותר של מינים אלו במהלך תקופת זמן ממושכת. אבל העובדות שונות. לדוגמה, נבחן את התיקנים. על אף ההתרבות המהירה מאוד של יצורים אלה ותוחלת חייהם הקצרה, הם נשארו ללא שינוי במשך 250 מיליון שנה. חיידקים קדומים מגלמים דוגמה אפילו מוחצת יותר. יצורים אלה הופיעו לפני 3.5 מיליארד שנה, כשכדור הארץ היה עדיין לוהט, והם עדיין חיים וקיימים כיום במימיו הרותחים של "הפארק הלאומי ילוסטון".
תיאורית האבולוציה איננה אלא סיפור בדוי שנכתב על היסטורית המינים בטבע, והיא מופרכת שוב ושוב באמצעות ממצאים מדעיים שמושגים על ידי חסידיה! מאובנים-חיים מוכיחים במובהק שהשפעות הסביבה על יצורים חיים אינן גורמות לשינויים המכונים אבולוציה, אלא להיפוכו של דבר. מינים לא הגיעו לצורתם הנוכחית בימינו דרך תהליך של שינוי אקראי. כולם נבראו ללא רבב על ידי אלוהים כל-יכול והמשיכו להתקיים בצורת בריאתם המקורית לאורך כל תקופת קיומם על פני האדמה.
|
מאובן עקרב, בענבר, 50 מיליון שנה.
מאובן סרטן פרסה, ודוגמה טיפוסית בת ימינו.
מאובן טואטרה, זוחל ממשפחת הספנודוניים, ופרט טואטרה החי כיום.
|
|
