Uniting Against Radicalism

רדיקאליזם מופיע בימינו בקרב מוסלמים, נוצרים ויהודים. מצב זה מנוצל לרעה על ידי חסידי תיאורית "היתנגשות הציביליזציות" של סמואל הנטינגטון (Huntington). דרגת האיום של הרדיקאליזם על שלום העולם נחשפה במיתקפות הטרור שבוצעו ב-11 בספטמבר 2001 על ארצות הברית ובתוצאותיהן. האמונה המוטעית הרווחת, שמיתקפות אלה בוצעו בשם האיסלאם, מובילה לדעה קדומה נגד המוסלמים ולחוסר הבנת האיסלאם. האיסלאם אוסר כל פעילות של אלימות ותוקפנות ורוב העולם האיסלאמי גינה התקפות טרור אלה. מוסלמים היתפללו לצידם של נוצרים על קיפוח חייהם של חפים מפשע ומוסלמים אמריקניים חשו לעזרת הקורבנות. אף על פי כן, הדעה הקדומה כלפי מוסלמים היתחזקה מאוד בארצות הברית ובכמה ממדינות אירופה ונירשמו דיווחים על תקריות אלימות. על מנת לבער את הרדיקאליזם ואת נזקיו, יש לפתח מערכות הסברה תרבותיות וחינוכיות, שתהיינה מכוונות לכל שכבות החברה. אנו מבקשים למנות להלן את הנושאים ותחומי האחריות של חלקי החברה השונים, שצריכים להיכלל בתכנית זו:

העלאת מודעות לכך שיש להביס את הרדיקאליזם באופן אידיאולוגי, כלומר, להביס את מגמת הקיצוניות הקנאית המנוגדת למוסר דתי אמיתי ועל ידי כך לחשוף את שיקריות טענתו כי הוא פועל בשם הדת.

יש להזכיר לאנשי שלוש הדתות המקודשות את החובה והאחריות המוטלות עליהם לנהוג בזולת בחמלה, בסובלנות, בהיתחשבות, בידידותיות, באדיבות ובכבוד.עליהם להיות מודעים לכך שהאל אוסר על אלימות, תוקפנות וכל מעשה שפוגע באנשים תמימים. עליהם להבין, שהליכה בדרך זו הינה שגויה ופסולה. מאמצים אלה יבטיחו שכל הרדיקאלים יזוהו כשקרנים, המטעים את הציבור ועל ידי כך יימנע גיוס של אנשים חדשים לשורותיהם.

תכנית זו חייבת לספק מידע מלא ומדויק על כל הצדדים המעורבים בעימות, כדי שיתאפשר דו-שיח בינלאומי. צעד חשוב לקראת ביסוס יחסים ידידותיים הדדיים הוא יצירת סביבה, בה יהודים, נוצרים ומוסלמים יוכלו להתחיל להכיר טוב יותר אלה את אמונותיהם, מסורותיהם וטיקסיהם של אלה. ניתן לעשות זאת באמצעות תוכניות תרבותיות וחינוכיות.

שעה שאנשים יכירו טוב יותר אלה את אלה, הם ייווכחו שיש להם הרבה מן המשותף והבנה זו תאפשר פיוס. מוסלמים, נוצרים ויהודים צריכים לספר אלה לאלה על השקפות עולמם לאור סיפרי ההיתגלות האלוהית וכך יימנעו חוסר ההבנה ההדדית והרדיקליזם, שצומח עקב היעדר ידע מדויק.

על התיקשורת לתמוך בפעילויות תרבותיות, הנחוצות ליצירת סביבה תומכת בדו-שיח בינלאומי. עליה להימנע מרדיפת סנסציות שמסיתות לאלימות ולבדלנות וכן להיתמקד בתשדירים, המעודדים מתינות וקבלת הזולת. תשדירים שייערכו בקפדנות על ידי התיקשורת המערבית, יימלאו תפקיד חשוב בביעור הדעה הקדומה האנטי-מוסלמית, הנפוצה כיום. על אירגוני תיקשורת מוסלמיים, מצידם, להימנע מתשדירים וממתן במה להשקפות, המסיתים לשינאה כלפי בני דתות לא מוסלמיות ובמקום זאת, עליהם להיתמקד בחינוך תרבותי ורוחני בעולם האיסלאמי.

על מנהיגים דתיים ואנשי רוח יהודים, נוצרים ומוסלמים לזהות את האנשים הנחושים בדעתם להציג מיתוסים ואמונות שווא, כחלק מהקוד הדתי. הם חייבים ללמד את האנשים ולומר להם, שהאל ציווה על מאמיניו להיות שקולים ומתונים ושכל דגילה בקיצוניות עומדת בסתירה מוחלטת למוסר הדתי. מנהיגים פוליטיים חייבים לתמוך במערכת הסברה זו, כדי למנוע מגמות קיצוניות בחברה ולהכשיר את הקרקע למתינות.

מאמצים משותפים אלה ואחרים יוכלו לעקור מן השורש את התנאים התורמים לרדיקאליזם. בסורה 2 פסוק 113 בקוראן, מציג אלוהים את טענת היהודים ש"...אמונת הנוצרים אין בה ממש" ואת טענתם הזהה של הנוצרים כלפי היהודים. במציאות, אלוהים הוא זה שיודע מי צודק וזו הסיבה לכך שמאמינים אמיתיים חייבים לשאוף להיתקרב לאלוהים, במקום לגנות אחרים. הפסוק מלמד שאנשים אשר אינם נוהגים בדרך זו שוגים.

"היהודים אומרים, אמונת הנוצרים אין בה ממש והנוצרים אומרים, אמונת היהודים אין בה ממש - בעודם קוראים את הספר. כדברים האלה יגידו גם אלה אשר דבר לא יידעו וביום תחיית המתים ישפוט אלוהים ביניהם בכל אשר נחלקו בו." (קוראן, 2:113).

ביעור הנזק שנגרם על ידי רדיקאלים ממוצא יהודי, נוצרי ומוסלמי, יתאפשר רק כשכל האנשים המתונים, שוחרי השלום, הנאורים ומאמינים אמיתיים ישתפו פעולה ויכרתו ביניהם ברית. ברית כזו תביס את אלה המציגים את המלחמה והעימות כאפשרות היחידה ותפריך את טענותיהם של הדוגלים בהפגנת כוח כדרך היחידה להשיג ביטחון ולמנוע שפיכות דמים, צער ונזקים חומריים.

מוסר כתבי הקוראן אוסר על תמיכה בקיצוניות

לאורך ההיסטוריה פעלו חברות איסלאמיות כמרכזים של קבלה הדדית ושל רצון טוב כלפי בני הדתות האחרות, במיוחד בתקופתו של נביאנו (יהי רצון שאללה יברכו ויעניק לו שלווה).

רדיקאליזם היא תנועה אידיאולוגית וגישה פוליטית זרה לאיסלם. בחינה מדוקדקת של קבוצות רדיקליות מראה בברור, שקבוצות אלה מישתמשות למעשה בגיבוב של סיסמאות ושיטות קומוניסטיות, או מנצלות את הזעם הפנאטי של הבערות, או בלשון הקוראן, "הכופרים שילהבו את ליבם בלהט, להט הג'אהיליה.." (קוראן 48:26).

אחד המאפיינים המשותפים של אידיאולוגיות מסוג זה הוא כוחן הריגשי, שהוא מטרת יסוד של רדיקאליזם ומנוגד מכל וכל לציוויי האל. הקוראן מתאר את המוסלמים כאנשים מאופקים, שולטים ברוחם, הגיוניים, מתונים וסובלניים. מוסלמים מצווים לנהוג באדיבות ובכבוד בכל מפגש עם אנשים בעלי אמונות ואידיאולוגיות שונות.

כל המוסלמים חייבים להימנע מגישה נוקשה, עוינת ומתריסה, מאחר שהיא מנוגדת לעקרונות ולרוח הקוראן. במקום זאת, מוסלמים חייבים לדבוק בגישה מקבלת, מתונה, רגועה ושקולה, המתוארת בקוראן. במילים אחרות, עליהם ליצור מודלים לחיקוי עבור האנושות ולכבוש את לבבות האנשים בזכות מוסריות הקוראן. נוסף על כך, מוסלמים צריכים לחתור לקידמה ולפתח עבודות חשובות בתחומי המדע, התרבות, האמנות והאסתטיקה. מוסלמים הנוהגים לפי עקרונות הקוראן, משרתים את האיסלאם דרך הפצת ערכיו המוסריים ברחבי העולם.

* עדנאן אוקתאר, יליד אנקרה (1956), הוא אינטלקטואל ידוע בטורקיה. בשמו הסיפרותי - הרון יחיא, כתב אוקתאר יותר מ-200 ספרים, שפורסמו ברחבי תבל ב-57 שפות.

אוקתאר החל את מאבקו האינטלקטואלי בשנת 1979, כשלמד באוניברסיטת מימאר סינאן לאמנויות. במהלך שנות לימודיו באוניברסיטה, הוא ערך מחקרים מפורטים בגישות הפילוסופיות המטריאליסטיות הרווחות וברעיונות שפותחו סביבן. מחקריו אלה עשו אותו לידען בתחום, אף יותר מחסידיהן של תפיסות אלה. על בסיס הידע שצבר, הוא חיבר ספרים שונים על המופרכות הלוגית של תורת האבולוציה. תוצאות מאמציו האינטלקטואליים נגד הדרוויניזם והמטריאליזם, הפכו לנחלת רבים ברחבי העולם.

ספריו של הרון יחיא פונים לבני כל העמים, מוסלמים ושאינם מוסלמים, ללא הבדלי גיל, גזע ולאום, כשהספרים מיתמקדים בהשגת מטרה אחת: לפתוח את מוחות הקוראים, באמצעות הצגה בפניהם של אותות לקיומו הניצחי של האל.